ישראל הראל קורא לנו, אנשי השמאל, להסיר את תמיכתנו בשרון המתכוון לעשות פינוי בכוח של מתנחלים מרצועת עזה. הוא מבקש מאיתנו להשיג קודם קונסנסוס בעם ורק אחר כך שיפנו. והרי ישראל הראל עצמו יודע שאי-אפשר להשיג קונסנסוס. הוא וחבריו בימין הרי לא יסכימו לכך בכל מקרה.

מה שישראל הראל לא מזכיר הוא, שההתנחלויות הוקמו ללא קונסנסוס. הוא גם לא מזכיר איך המתנחלים כפו את עצמם על המדינה. הוא לא מזכיר שימי תהליך אוסלו היו תקופת הפריחה של מפעל ההתנחלויות, מכיוון שממשלות ישראל פחדו מהתגובה האלימה של המתנחלים, וכדי להרגיעם הכפילו את קצב הבנייה והאיכלוס של ההתנחלויות. הוא לא מזכיר את תנופת הבנייה וההתפשטות של ההתנחלויות שקורת עכשיו – שוב הרי צריך לרצות את המתנחלים. וכך ללא קונסנסוס כופים עצמם המתנחלים על מדינה שלמה. אבל לפנות, רק בקונסנסוס שממילא לא ניתן להשגה.

אבל יש צד נוסף לפרשת ההתנחלויות. וזה המחיר המוסרי שלהן. רק בארבע השנים האחרונות הרסו אריאל שרון וממשלתו כ-1500 בתים ברפיח, תוך שהם מגרשים מביתם כ-15,000 בני אדם. היכן אתה ישראל הראל בנושא זה?! בכל השטחים הרסו אריאל שרון וממשלתו כ-4700 בתים תוך שהפכו כ-40,000 בני אדם לחסרי בית. להם, בהבדל מהמתנחלים, ממשלת ישראל לא מציעה בתים חלופיים. לא שמעתי את ישראל הראל וחבריו מוחים על כך. ההפך, הם דורשים עוד. והממשלה נענית להם. גזל האדמות המסיבי הנערך בשטחים עכשיו, בנוסף להרס גידולים חקלאיים ונסיונות גירוש של תושבי דרום הר חברון הפלסטינים ובדואים בחלקים שונים של הגדה, נעשים בהשתתפותם ובשירותם של מתנחלים. היכן הקונסנסוס למעשים אלה, המעודדים פיגועי נקם בנו, אזרחי ישראל?! ומי ייתן את הדין על הפיכת ישראל למדינה מצורעת בעולם, תוך סיכון קיומה?! והרי כל הדברים האלה נעשו ונעשים ללא קונסנסוס.

אז בשמאל זועמים, נאבקים, מתוסכלים, וכמה מאתנו אפילו הפכו לאנטי ציונים מתוך שאיננו יכולים להשלים עם הזוועה הזאת. אבל השמאל אינו מאיים במלחמת אחים, השמאל אומר יש גבול! עד כאן! לדברים האלה איננו יכולים לתת יד. אז מסרבים להשתתף. מסרבים להיות חלק מהזוועה. מניחים את הנשק ולא יורים במי שמורה לעשות את הדברים, לא יורים במי שמבצע את הדברים. מניחים את הנשק והולכים לבתי הסוהר של הצבא. שם מקומו של מי שרוצה להיות מוסרי במדינה הזאת. במדינה שגררתם אותה בכוח אל הזוועה הזאת!

עכשיו ששרון, אחד האחראים הראשיים לזוועה הזאת, מחליט לפנות את עזה, פונים אלינו שנתנגד. ומאחורי הפנייה הרי יש איום. אם הוא יבצע אנחנו נביא זאת עד כדי מלחמת אחים!

ואיש שמאל כמוני הרי מעריך ששרון הולך לפינוי חד צדדי כדי להימנע מתהליך שלום אמיתי, כפי שדורשת "מפת הדרכים". כך שאפילו אינני תומך בו. אני גם רואה שוב את תסמונת אוסלו מתרחשת. בשביל להרגיע את המתנחלים, מגבירים את הפגיעה בפלסטינים בגדה המערבית, כדי להגדיל שם את מפעל ההתנחלויות.

עכשיו שקיבלנו מישראל הראל קידום למעמד של שפויים – הרי תמיד היינו בוגדים – אני קורא לו ולחבריו לאמץ את הגבולות שהשמאל שם על עצמו. אני יודע שבשביל רבים מהמתנחלים הפינוי יגרום שבר נורא. שבר אמוני ושבר של מפעל חיים. ודווקא בשעת השבר הזה אני קורא לכם: תתנגדו למה שאינכם יכולים לקבל בדרכי אי-אלימות. אל תרימו נשק על ממשלת ישראל, אל תרימו נשק על שליחיה אם יבואו לפנותכם. יש מספיק דרכים לא-אלימות להתנגד. אני יודע שיש חוגים מביניכם הקוראים להתנגדות לא-אלימה. אם תלכו בדרכם תצילו את ישראל מאסון נורא שאתם עלולים להמית עליה.